מה שקרה בקצרה

ב-28 בפברואר 2026 ישראל וארה"ב תקפו מטרות באיראן. עד הבוקר שאחרי, מאירסק, MSC, הפאג-לויד ו-CMA CGM הפסיקו מעבר דרך מצר הורמוז. השבוע הראשון סגר בפועל שלושה נתיבי ים בו-זמנית: הים האדום, שכבר היה חסום מאוקטובר 2023; מצר הורמוז; ועבור ישראל, את כל המסלול שעבר דרך נמלי המפרץ הפרסי כג'בל עלי.

זה לא תרחיש תיאורטי. לפי Jeremy Nixon, מנכ"ל ONE, בכנס TPM26, מעל 700 ספינות המתינו ממזרח למצר הורמוז בשבועות הראשונים למשבר, מה שייצג כ-10% מציי המכולות העולמי שהיה תקוע. ספינות שנועדו לחיפה ולאשדוד קיבלו הנחיות זהירות. מאירסק השעתה כניסות לחיפה זמנית.

המלחמה עם איראן מחרבת את הלוגיסטיקה הישראלית. ומרוויחה לכם יפה מאוד.

שלושה נתיבי ים מוסגרים בו-זמנית, פרמיות ביטוח שזינקו מאות אחוזים, ותעריפי ספוט שחזרו לרמות של 2021. זו המציאות של אנשי הלוגיסטיקה הישראלים באביב 2026.

אשדוד וחיפה: הנמלים שנמצאים בלב הסערה

חיפה, שנמל ה-BPT שלה עלה לאחרונה בסדר גודל שדרוש לתנועה ממשית, קיבלה הקפאה זמנית של כניסות מאירסק. קו ZIM, שנחשב למהיר ולאמין ביותר בנתיב סין-ישראל, ממשיך לפעול אבל עם עיכובים ועם עדכון שוטף של מסלולים. אשדוד ממשיכה לקלוט סחורה, אבל זמני המעבר ממרכז סין, שכבר עמדו על כ-45 יום לפני המלחמה, מתארכים.

מי שלא עדכן את הלקוח שלו על זמני מעבר ריאליים מזמן קיבל שיחות טלפון שלא ממש נעים לענות עליהן.

האמת על מה שקרה לעמלות

בואו נדייק. לא כל אחד מרוויח אותו דבר. אבל מי שניצב בנקודה הנכונה רואה נתונים שלא נראו מאז 2021. לפי Xeneta, תעריפי הספוט מסין לאזור המפרץ עלו ב-55% בחודש אחד בלבד עד פברואר 2026. פרמיות ביטוח המלחמה למעבר מצר הורמוז, שעמדו על כ-0.125% לפני המשבר, קפצו לפי הדיווחים לבין 0.2% ל-0.4% לאחר התקיפה. על מכלית VLCC, ההפרש מגיע לרבע מיליון דולר למעבר בודד.

הספנים לא איחרו לתמחר את זה. War risk surcharge הופיע על טבלאות התעריפים תוך ימים. Security surcharge עלה. GRI שהיה אמור להישאר שקט ב-2026 קיבל הצדקה חדשה. השוק שצפה לרכך הפך לשוק שהמוביל קובע בו.

מה זה אומר לכם בפועל

תוקפי הצעות מחיר של שבועיים הם עדיין הסטנדרט, אבל שוק שמשתנה תוך ימים ספורים עושה שבועיים לנצח. שקלו לקצר ל-7-10 ימים ולהסביר ללקוח מדוע. זה לא חולשה, זה מקצוענות.

War risk surcharge חייב להופיע בהצעה בשמו המפורש. אם לא כתבתם אותו, הוא לא קיים מסחרית. לקוח שמגלה תוספת של אלפי דולרים אחרי אישור מחיר לא שוכח ולא סולח.

בדקו ביטוח מטען עם הלקוחות. מטענים שנוסעים דרך אזורים מוכרזים כאזורי מלחמה זקוקים לכיסוי ספציפי. תפקידכם לוודא שהם יודעים זאת לפני ולא אחרי האירוע.

ZIM ו-MSC הם הנתיב הפחות גרוע לישראל. זה היה נכון לפני, זה נכון יותר עכשיו. מי שעובד עם ספנים שעוברים דרך פיריאוס נמצא בסיכון גבוה יותר לעיכובים.

הלקוח שואל "מתי?". ענו באמת. זמן מעבר מסין של 45 יום יכול להפוך ל-65. אל תבטיחו מה שהשוק לא יכול לתת.

אז מרוויחים או מפסידים?

התשובה הכנה: תלוי. מי שמנהל טוב, מצהיר נכון ועובד עם ספנים אמינים מרוויח על העמלות שעלו. מי שהכניס לקוחות לחוזים ארוכים בלי War risk clause עלול לספוג את ההפרש בעצמו.

ולמי שחשב שלא צריך ללמוד את מבנה ה-DO של כל ספן בנפרד: הגיע הזמן.